וינטג׳ שפהאוזן פלדה מנגנון 89

זה אחד השעונים זה. משתי סיבות; הראשונה היא פנימית והשנייה חיצונית.

מבחינת המנגנון, קליבר 89 של שפהאוזן הושק ב-1946 על ידי המנהל הטכני החדש-יחסית (ולימים, האגדי) של החברה, אלברט פלטון. המנגנון תוכנן ועוצב בהתאם לצרכים הצבאיים ולדרישות תנאי הלחימה שהתגלו במהלך תחילת שנות ה-40. למרבה האירוניה, הרבה מהמנגנונים האלה, שיוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה, ועד סוף שנות ה-70, מצאו שיכון בתוך שעוני זהב אלגנטיים יחסית. אמנם ניתן לראות פסי ג׳נבה רחבים למדי על הגשרים של המנגנון, שכוללים קצה משופע ואסתטי, אבל העיקר בקליבר 89 הוא איכות הבנייה וההרכבה שלו ולא הגימור.המנגנון בנוי כולו מגשרים עבים ויציבים במיוחד וכולל פינים גדולים לקיבוע מבני מיטבי. הברגים במנגנון עבים וארוכים עם ראשים מוצקים באופן שמקנה יציבות מרבית. להוציא הראשונים ביותר, מנגנוני 89 כוללים תמיד גם בולם זעזועים מסוג אינקבלוק. כל זאת ועוד שלל פרטים טכניים נוספים שהשפה העברית דלה מלתאר מבטיחים עמידות ומהימנות יוצאת דופן ולאורך זמן רב, והוכחה להלן.

מבחינה חיצונית, אני חושב שהמילה המתבקשת היא בוננזה. לא חסרים שילובים של קייסים ולוחות שבהם אכלסו את המנגנונים הללו, וזה לא השעון הראשון שלי מהסוג הזה – אבל זו כן דוגמה המושכת ביותר שאי פעם נתקלתי בה. השילוב של קייס גדול יחסית מפלדה (שאני מעדיף זהב צהוב נפוץ וגם על רוז גולד) עם האוזניים החזקות והמפוארות האלה בסגנון "סנפיר כריש", שפע הספרות הערביות (שאני תמיד מעריך בגלל החולשה שלי לשעונים שקל לקרוא בהם את השעה), ומחוגי ה״אלפא״ הכה-מדויקים – כל אלה יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו. זהו אולי השפהאוזן האולטימטיבי, לפחות עבורי.

פרטים
יצרן: שפהאוזן (חברת השעונים הבינלאומית)
שנה: סביבות שנות ה-50
מנגנון: מכני מתיחה ידנית, קליבר 89 של שפהאוזן

מידות
קוטר (ללא כתר): 36.5 מ״מ
מאוזן לאוזן: 44 מ״מ
בין האוזניים: 18 מ״מ
עובי: 10 מ״מ