כן, אני יודע כמה רע זה נשמע. גם בזמן שיותר ויותר אנשים מגלים עניין בשעוני יד, וחלקם אפילו מגדירים עצמם כאספנים – אני הלכתי ונתתי שם (מזעזע) לאוסף שלי (שלא בדיוק שווה מיליונים) בשאיפה לבנות סביבו אתר שאולי אפילו, אי״ה, יהפוך לעסק. כבר הודאתי שאני לא שפוי אז מה יש בזה.

השם מוזיפיהיים הוא הלחם, כלומר שילוב של שמות המשפחה של ההורים שלי וההורים של אשתי. זה נראה לי הגיוני כי מבחינתי, הבסיס, לב ליבו, של האוסף הוא אותם שעונים שערכם הכספי הוא מועט אבל ערכם הסנטימנטלי הוא ללא שיעור. אלה שעונים שמספרים את ההיסטוריה המשפחתית שלנו וממחישים הלכה למעשה הסלוגן האלמותי של פאטק פיליפ גם כשמדובר ביצרני שעונים פחות נחשבים – ״אתה לעולם לא באמת הבעלים של שעון, אתה רק שומר עליו לדורות הבאים״.

אתם תוכלו למצוא את השעונים האלה בחלק שלא האתר תחת הכותרת ״לא למכירה״ ומבחינתי מדובר בפרויקט הנצחה אישי, מעין עבודת שורשים שלא אכפת לי גם אם איש לעולם לא יראה. בע״ה אשאיר לבנים שלי ביום מן הימים את השעונים האלה, וגם, את יתר האוסף הנוכחי שאותו אני שואף כל הזמן להשביח.

למדתי, חקרתי וכתבתי לא מעט על אודות שעונים, שענות וההיסטוריה של שומרי זמן. אני מקדיש מחשבה מרובה לכל שעון שאני רוכש ולכמעט כל השעונים שלי יש משמעות וחשיבות כלשהי, לפחות עבורי. ועדיין, אני לא מצפה שכל השעונים שאני אוסף בחיי ישמרו במשפחה לדורי-דורות. אדרבה, לרוב השעונים באוסף אין את אותו מעמד על-זמני, בין-דורי שדיברתי עליו, וחרף אהבתי להם תוכלו למצוא אותם תחת הכותרת של האוסף הנוכחי, ושם גם תהיה האפשרות להתעניין בהם.

לבסוף, אתר זה יכלול גם תוכן מקורי שבו, עם כל הכבוד לטעם האישי, להעדפות ולסדרי העדיפויות שלי, אנסה בעיקר להבין ולהסביר מדוע שעונים מסוימים יקרים משמעותית מאחרים, באיזה מובנים אובייקטיביים שעונים אלה טובים יותר, ומה הרשמים הסובייקטיביים שיוצרים שעונים שונים.

אסיים עם מחשבה, לא לגמרי מקורית; בסופו של דבר, אף אחד לא באמת צריך שעון בימינו. אבל רבים מאיתנו רוצים שעון. הפונקציה של שעון היא כבר מזמן לא להראות לך מה השעה – היא להראות משהו על הקשר שיש לך עם הדבר הזה שנקרא זמן. השעה לא רלוונטית לשעון שלך. מה שרלוונטי זה הסגנון, הסיפור, וההיסטוריה, של השעון שלך, ושל החיים שלך עצמך.