השעון האחרון של סבא של אשתי מצד אמא שלה, יצחק ״איצו״ זיסו (2017-1928). זה שעון רומני. מאוד. במיוחד כשעונדים אותו על הצמיד המקורי שלו, טו-טון בסגנון ג׳ובילי. דווקא אחלה שעון חוצמזה ואולי, באופן מפתיע, מדובר באחד השעונים שאני יותר מחובר אליהם, ואני גם אחד האנשים שיותר מחובר לשעון הזה.
אני זוכר את איצו עונד את השעון הזה בשנותיו האחרונות ויתכן שגם החלפתי עבורו פעם את הסוללה. ואני זוכר כיצד ניקיתי את השעון הזה וקיצרתי את הצמיד למידותיי כאשר עבר לחזקתי. אני זוכר שגיליתי שאני דווקא נהנה לענוד אותו כשהוא משודך לרצועות עור למיניהן. ואני זוכר שהנסיבות הביאו לכך שאת הצעדים הראשונים שלי בענף השעונים עשיתי כשהשעון הזה מלווה אותי, וכך לעד שמור לו מקום גם בחיים שלי.
פרטים
יצרן: טיסו
דגם: פי.אר. 100
רפרנס: פי 360/460
שנה: סביבות סוף שנות ה-80
מנגנון: קוורץ
מידות
קוטר: 34 מ״מ
מאוזן לאוזן: 40 מ״מ
בין האוזניים: 19 מ״מ
עובי: 7.3 מ״מ