השעון של אשתי

אחד השעונים המעניינים (והיקרים) יותר באוסף, ההורים של אשתי קנו לה אותו בסביבות תחילת 2010, לכבוד סיום השירות הצבאי, יום ההולדת ה-21 שלה או איזה מאורע אחר. האמת שאני לא כל כך יודע מה להגיד עליו, ובעיקר גם לא מה דעתי עליו. בכנות, אני לא מת על פנראי, למרות שיש משהו כשאישה הולכת עם שעון כזה. הדגם הזה ספציפית הוא מהדורה מוגבלת, די ייחודית. 300 חתיכות. כורנוגרף שמבוסס על האל-פרימרו של זניט׳ בתוספת פונקציית פלייבק. מגיע במקור על צמיד שהוא שילוב של פלדה וטיטניום, תואם לקייס. 40 מ״מ בסה״כ.

כאילו, זה ממש לא מה שאני הייתי בוחר. לא הסגנון שלי. ואמנם זה הולם את אשתי אבל היא לא באמת לא הולכת איתו, או עם שעונים בכלל, לצורך העניין. אז עם כל זה שמדובר בדגם מאוד מיוחד ונחשק בקרב חובבי פנראי, אני לא יכול שלא לחשוב על השעונים האחרים שהייתי קונה במקומו. נו שוין.

פרטים
יצרן: פנראי
דגם: לומינור
רפרנס: 00060
שנה: סביבות 2010
מנגנון: אוטומטי

מידות
קוטר: 40 מ״מ
בין האוזניים: 22 מ״מ