שעון האירוסין / החתונה שלי

השעון הזה אחראי במידה רבה לכך שצללתי לעומק מחילת השעונים והקמתי בסופו של דבר את האוסף והאתר הזה. הזכרתי את הסיפור כאן, אבל בעיקרון, כשאשתי מרבי ואני התארסנו, אמא שלה אמרה לי שהם רוצים לקנות לי שעון ושאלה אם אני בכלל הולך עם שעונים, כי זו, במקרה, הייתה התקופה היחידה בחיי שהייתי נטול שעון. הפסקתי לענוד את הג׳-שוק הצבאי שלי בתחילת הקשר עם מרבי ולא מצאתי לו מחליף עד אותה העת. השאלה באה לי בהפתעה והתשובה הספונטנית שלי לא יכלה להתברר כמדויקת יותר; עניתי שכן, אבל שאני בעייתי עם שעונים. ״אין שום בעיה״ ענתה שולה, בנימה האופיינת לה ״אתה תבחר את השעון ואנחנו נקנה אותו״.

אולי כבר הבנתם אבל אשתי מגיעה ממשפחה די אמידה וכך מצאתי את עצמי מתמודד עם האפשרות – למעשה עם המשימה – של בחירת שעון משמעותי עם תקציב גדול יחסית. מגיל צעיר, תמיד הייתה לי חיבה לשעונים אבל אפשר לומר שזה היה הרגע שבו חציתי את הרוביקון, או הדרך שלי לדמשק. לקח לי כמעט שנה לבחור שעון, בעיקר כי רציתי לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר שיכולתי להגיע אליה. באותה תקופה, היה לי חשוב שהשעון יהיה מכובד אך צנוע יחסית. לבסוף בחרתי בשעון המלבני הזה של באום מרסיה.

ֿמדובר באחד המותגים השוויצריים הוותיקים ביותר שקיימים. אומנם, ההישג המשמעותי ביותר שלהם הוא שהם פועלים ברצף מאז 1830 בלי לעצבן אף אחד, אבל זה לכל הפחות הופך אותם למכובדים. אגב, פעם אפילו שמעתי מישהו מכנה את באום מרסיה "שעוני נישואין" אבל האמת היא שזה התייחס לעובדה שאתה "מתחתן" עם השעון, במובן הזה שברגע שאתה קונה אותו אתה נפרד מ-70% מערך המכירה החוזרת שלו.

בכל אופן אני ממש אוהב את הפרופורציות של השעון הזה, את הספרות הערביות והמחוגים שלו ובכלל, מבחינת נראות, הוא אחד השעונים האוהבים עלי עד היום. הוא משובח ביותר על רצועת העור שהגיע עליה אבל גם פרגנתי לו בצמיד הפלדה שהחברה השיקה כעבור מספר שנים והוא יודע להעריך גם אותה.

פרטים
יצרן: באום מרסיה
דגם: המפטון
רפרנס: 10027
שנה: 2012
מנגנון: אטא אוטומטי 2א2895
כולל: קופסה ותעודות

מידות
מלמעלה למטה (כולל אוזניים אינטגרליות): 44.5 מ״מ
מצד לצד: 32.3 מ״מ
בין האוזניים: 26 מ״מ
עובי (כולל קריסטל קמור): 11 מ״מ